X

ברגוע: ככה עושים את "סובב ישראל" על הארלי דייוידסון

חבורת "מועדון הרגועים" עשתה לפני כמה ימים את סובב ישראל על שני גלגלים. שלא כמו בסרט המיתולוגי "האדם בעקבות גורלו", שמספר על מסע של אלפי קילומטרים בארה"ב, בישראל הקטנה המסע מן הסתם קצר בהרבה, אך החברות והאחווה שנרקמות בין הרוכבים, עוצמתיות באותה המידה. ויש גם נציג קרייתי

בשנת 1969 יצא לאקרנים הסרט שהפך להיות אבן דרך בקולנוע, אדם בעקבות גורלו (Easy Rider). עלילת הסרט מספרת על שני חברים, היוצאים למסע מקליפורניה לכיוון ניו-אורלינס, כשהם רכובים על שני אופנועי הארלי דייוידסון עטורי כרום וניקל, במטרה להגיע לפסטיבל מארדי-גרה המתרחש בניו-אורלינס ומשם להמשיך לכוון פלורידה.

מאחר ובלתי אפשרי להשוות את ארצות הברית לישראל בכל הנוגע למרחקים, מסתפקים בישראל ברכיבת סובב ישראל.


בין מועדוני האופנועים הרבים בארץ, יש גם מועדון רכיבה קטן במיוחד, "מועדון הרגועים". הוא מונה 12 חברים בלבד והמכנה המשותף של חבריו הוא כמובן, הארלי דיווידסון.




הצעיר שבמועדון בן 42 והמבוגר בן 65. מגוון המקצועות שלהם נע מהיי-טק ועד לחקלאות ומלבד האופנוע כולם עונדים את אותה הטבעת של "מועדון הרגועים".

 

"מועדון הרגועים" בסובב ישראל בסוף השבוע שעבר. צילום: שאולי גדיש

 

"הרגועים" עם הטבעות. צילום שאולי גדיש

 

כדי להבין את הרוח של הקבוצה, יש לחזור אחורה בזמן לשנת 1903 אז הוקמה הארלי דיווידסון, כאשר באותה תקופה היו עוד אינספור יצרני אופנועים.

מלחמת העולם השנייה הביאה הזדמנות פז לחברה, שמכרה כמעט 100 אלף אופנועים לצבא האמריקאי. עם סיום מלחמת העולם השנייה חזרו אופנועים רבים לארצות הברית והפכו לחלק מהתרבות, לטוב ולרע.

ברבים מהסרטים שיצאו מאז, מוצגים האופנוענים כחבורות פורעות חוק, שמטילות אימה בכל מקום והם מקושרים גם היום עם מלאכי הגיהנום, חבורה שעסקה בפשע ואלימות. עם השנים הפכו אופנועי הארלי דיווידסון לחלק בלתי נפרד מהחברה האמריקנית, תוך שהם רוכבים על תחושת החופש והמרחבים העצומים, משם התפשטה החברה לכל רחבי העולם וגם לישראל הקטנה.

כיום, מעבר לחלק המכני, הארלי דיווידסון היא תופעה חברתית, בכל מקום בעולם יש מועדונים, ומראה של רוכבים לבושים בבגדים עם סמלי החברה הם מראה נפוץ.  יש אפילו כאלה שמקעקעים את סמלי החברה על גופם.

 

מועדון הרגועים בסובב ישראל. צילום: שאולי גדיש

 

"מועדון הרגועים" הוקם לפני חמש שנים על ידי חברים שהכירו באירוע של הארלי דיווידסון ומאז הם קשורים האחד לשני. במשך הזמן הם יצרו מסורת משלהם, כשאחד מהם הוא מסע סובב ישראל שנמשך שלושה ימים, רגועים ואיטיים.

חבר המועדון, איציק אוחנה, תושב קריות ומוכר היטב בקרב רוכבי הדו גלגלי בישראל. אביו, יהודה אוחנה ז"ל, היה מחלוצי הדו גלגלי בישראל ולפני עשרות שנים פתח את המוסך הראשון לאופנועים בחיפה ובקריות.

אוחנה (46) רוכב על אופנועים כל חייו והוא כבר הספיק לחוות את כל הסוגים, עד שלפני מספר שנים התיישב על הארלי דיווידסון וכמו רבים אחרים, התמכר.

"למה אנחנו עושים את זה? בשביל החופש, בשביל התחושה של להיות ביחד, לנקות את הראש מהיום-יום", אומר אוחנה, "אחד הדברים הכי כייפיים זה לשבת בערב כל החברים, לשתות קפה ביחד, לצחוק ולדבר על הכל. זו תחושה של חבר'ה מגובשים מכל מיני מקומות בארץ, שפשוט נהנים להיות ביחד".

 

הנציג הקרייתי, איציק אוחנה. צילום: דורון גולן

 

"הרגועים" בסובב ישראל. צילום: שאולי גדיש

את סובב ישראל" החלו באנדרטת הזיכרון לנספים באסון השריפה בכרמל. לאחר שהרוכבים חלקו כבוד לגיבורים המשיכה החבורה ברכיבה דרומה, אל המסלול שהוביל אותם דרך עמק בית שאן, בקעת הירדן, כביש הערבה, ים המלח ועד אילת. כמובן, שכמיטב המסורת, המסע כלל גם עצירות קפה, חילוץ עצמות וגם – איך לא – תיקון של תקלות.

 

הפסקת קפה בסובב ישראל. צילום: שאולי גדיש

 

הקורא הממוצע עלול לחשוב לעצמו שהרבה יותר נעים לעשות מסע כזה ברכב ממוזג, אבל כמו שאוחנה אומר: "הארליסטים זה הארליסטים. אנחנו אוהבים "לסבול, אבל נהנים ממה שאחרים יכולים להחשיב כסבל. זה הכייף שלנו. לכולנו יש רכבים, אבל בסופו של דבר אנחנו אוהבים את הרכיבה ואנחנו רוכבים רגוע, ככה שאנחנו נהנים מכל רגע".

דוביק גולן (55) הוא סוכן ביטוח. "את רישיון הרכיבה שלי הוצאתי רק בגיל 37", הוא מספר בצחוק, "גיל מאוחר יחסית. בגיל 50 החלטתי להגשים חלום ולקנות הארלי דוידסון. הקבוצה שלנו זה כמו משפחה קטנה ואפילו לנשים שלנו יש קבוצת וואצאפ משלהן והן יוצאות לבלות ביחד, בלעדינו. הכי כייף במסע שלנו זה החברותא. זה הכייף שלנו. לשבת בערב ביחד ובבוקר לרכוב בשיירה".

 

דוביק גולן. צילום: שאולי גדיש

 

גולן שהספיק גם הוא להתמכר להארלי דוידסון מספר: "יש לו קסם, עוצמה, זה דרך חיים. ביום –יום כל אחד עסוק בחיים הפרטיים שלו אבל כשנפגשים זה שווה את הכל. כל פעם שאני מתניע את האופנוע אני מקשיב לו ואני המאושר באדם".

"בדרך כלל אני רוכב אחד לפני האחרון בשיירה. כשעולים על הכביש, אני יכול לראות את כל השיירה לפניי, בסדר מופתי, רוכבים על 100 קמ"ש. לראות את השיירה הזו נעה כדבוקה אחת, זה אושר בשבילי".

 

מועדון הרגועים בסובב ישראל. צילום: שאולי גדיש

 

את התחושה שיוצר מסע כזה, מסכם אוחנה ואומר: "הכי משמעותי בכל הטיול זה להיות עם החבר'ה. לצחוק איתם, להכיר את השיגעונות שלהם. כל הזמן רוצים להיות ביחד ופשוט לא נמאס להיות איתם".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין






















<