X

מה נשים רוצות: הסקסולוגית הבינלאומית שגדלה בקריות מפצחת את הסוד

הסקסולוגית הבינלאומית, ד"ר לימור בלוקמן, שנולדה בחיפה וגדלה בקריות, שבה ארצה אחרי 20 שנה בארה"ב ויש לה מה לומר על תנועת #MeToo", תרבות הפוליטיקלי קורקט, על ריבוי פרטנרים מיניים (א-מונוגמיה) והיא גם מגלה לנו את התשובה לסוד הכי עתיק בעולם: מה נשים באמת רוצות? ראיון מיוחד ל"ניוז חיפה קריות"

 

ספק גדול אם ארגוני הנשים יאהבו את דבריה של ד"ר לימור בלוקמן, ילידת העיר חיפה, שגדלה בקריית ביאליק והיום היא סקסולוגית בינלאומית.


ד"ר בלוקמן חזרה ארצה לאחר 20 שנה בארצות הברית וכעת היא מתכוננת לכבוש שוב את ישראל.




במבט ראשון ד"ר בלוקמן (47) נראית כמו נערה צנומה מלאת אנרגית נעורים, אך אל תתנו למראה שלה להטעות אתכם. את התואר הראשון והשני שלה היא עשתה בישראל ואת הדוקטורט על מיניות האדם, עשתה בארצות הברית. בין היתר גם הספיקה לפרסם ארבעה ספרים, שהאחרון שבהם יצא לפני שנה בארצות הברית ועוסק בחיבור בין הקבלה היהודית ומיניות האדם.

 

דוקטורט במיניות האדם. ד"ר לימור בלוקמן. צילום: דורון גולן

 

"מיניות היא הדבר המשותף של כולם, בני האדם ובעלי חיים", אומרת ד"ר בלוקמן בריאיון ראשון בישראל עם "ניוז חיפה קריות": "זה מה שמשך אותי מהתחלה לעשות את הדוקטורט במיניות האדם. זה הדבר הכי בסיסי".

היא עזבה את ישראל לפני 20 שנה לטובת ארצות הברית שם עשתה קריירה כסקסולוגית, הנחתה תוכניות רדיו בנושא מיניות, ונתנה הרצאות וייעוצים. תקופת הקורונה הביאה אותה לשינוי מחשבתי ומהמקום הזה היא העדיפה לקפל את חפציה ולחזור לישראל, להיות קרובה להורים.

"בישראל רוב האוכלוסייה היא יותר שמרנית, כנראה בגלל הפקטור הדתי. יש פה תפיסה אחרת של חברה יותר מצ'ואיסטית ושמרנית. קצת קשה לחברה עם האחר והשונה וכל מה שהוא לא בזרם המרכזי", אומרת בלוקמן ומציינת כי מצד שני, במה שמכונה אמריקה האמיתית, כמו ארצות הדרום, השמרנות שולטת ולעומת זאת במקומות כמו קליפורניה וניו יורק, ישנה מתירנות וליברליות.

 

"מיניות היא הדבר המשותף של כולם. זה הדבר הכי בסיסי". ד"ר בלוקמן השבוע. בראיון ראשון עם שובה מארה"ב. צילום: דורון גולן

 

הדבר המרכזי שמאפיין את מיניות האדם, לדבריה של ד"ר בלוקמן, הוא גיוון. "העובדה שאנחנו מנסים למנוע גיוון זה הדבר שהכי מאפיין את המין האנושי. זה בעצם להימנע מכל דבר שמחוץ לקופסא, כי זה מאיים עלינו. אבל מה שמאפיין את המיניות זה כל דבר שהוא מחוץ לקופסא".

זה מוביל כמובן לשיחה על א-מונוגמיה (ריבוי פרטנרים מיניים) וד"ר בלוקמן אומרת: "זה יותר יחסי ציבור מאשר פרקטיקה. אבל היחסי ציבור מעוגנים בהמון סקרנות. את כולם זה מעניין, אבל רובם לא יקפצו למים".

"מהמקום של סקסולוגית חוקרת, שמכירה היטב את הקהילה הא-מונוגמית, הרבה אנשים בוחרים בזה מתוך איזשהו פחד מהמונוגמיה. הפחד הזה מתבטא בצורה של לנסות להשיג עוד יחסים עם אחרים, כדי לא להגיע למצב של לאבד את תשומת הלב של בן הזוג, את התשוקה של בן הזוג, את התשוקה שלי אל הבן זוג, אז אני פותר את זה בכך שאני לא חושש, יש לי כמה מערכות יחסים. אבל זה בעצם כיסוי לחרדה. אין סיכוי שזה יחזיק מעמד. הדרך היחידה לבחור בזה באמת ולהחזיק מעמד, זה להאמין בכל הלב בא-מונוגמיה".

לאחר שנות קריירה רבות בתחום, מצביעה ד"ר בלוקמן על הבעיה הכי נפוצה בקרב גברים בכל רחבי העולם. "אני מדברת על הבעיה התפקודית של שפיכה מוקדמת ומה שמעניין זה שגברים שסובלים משפיכה מוקדמת, רוצים פתרון מאוד מיידי. אבל הרי לא מדובר בבעיה פיזית, אלא בבעיה רגשית והרצון לפתור אותה מידית מגיע מתוך המקום המאוד אינטנסיבי הזה, שמוביל אותם לשפיכה מוקדמת".

 

על ריבוי פרטנרים: "זה יותר יחסי ציבור מאשר פרקטיקה. הדרך היחידה לבחור בזה באמת ולהחזיק מעמד, זה להאמין בכל הלב בא-מונוגמיה". ד"ר לימור בלוקמן. צילום: דורון גולן

 

"בקרב נשים הבעיה הכי נפוצה היא היעדר תשוקה", אומרת ד"ר בלוקמן: "קשיים עם הבן זוג, מחסור תשוקתי בין בני הזוג. נשים יותר 'נכנעות' לעניין הזה של רצון להרגיש נחשקות, שזה הדבר הכי חשוב אצל נשים בכל העולם".

ד"ר בלוקמן גם מפצחת את השאלה שמטרידה גברים מאז ראשית האנושות, מה נשים רוצות.

"אתה יכול לתת לאישה הכל, כל מה שהיא רוצה, לתמוך בה, להיות אדיב, לכסות אותה בזהב ויהלומים, לקחת אותה לחופשות הכי יוקרתיות בעולם, כל זה לא יעזור אם היא לא תרגיש נחשקת. אין סיכוי למערכת היחסים להחזיק מעמד. אצל נשים זה הבסיס לכל ההתנהלות הזוגית האינטימית. זה לא רק סקס, זה מבטים, אמירות, נגיעות וכדומה. נשים שלא מרגישות נחשקות מאבדות עניין בקשר וזה אחד מהדברים שאנשים לא שמים לב אליו. זה המכנה המשותף לכל הנשים בעולם".

"התחום של מיניות האדם יש לו המון רבדים וכל הזמן צצים דברים חדשים, כל הזמן משהו עולה לשיח הציבורי, כמו למשל שתחום הבי-די-אס-אם (BDSM) עלה לכותרות בעקבות '50 גוונים של אפור' או מערכות א-מונוגמיות", אומרת ד"ר בלוקמן ומוסיפה: "אם קוראים את הספר העתיק בעולם, את התנ"ך, יש בו בעצם הכל, כל נטייה מינית, עניין, פטיש כזה או אחר, התנהלות בין אנשים, הכל נמצא שם והכל קיים".

רבים חוששים לדבר בגלוי על המיניות שלהם ולדברי ד"ר בלוקמן, זה קורה כי "זו הבטן הרכה. כל דבר שעלול לגרום לנו להיות פגיעים, אנחנו לא רוצים להתעסק איתו כי אנשים לא רוצים להיות פגיעים וחשופים. כמו שרוב האנשים לא אוהבים להיות עירומים, למרות שזה טבעי, כדי לא להיות פגיעים".

"הדבר שהכי מעניין אותי זה מיניות נשית ולא בגלל שאני אישה, יש לזה סיבות", אומרת ד"ר בלוקמן, "מיניות נשית זה הדבר הכי סבוך בעולם. הרבה נשים בעצמן לא יודעות מה קורה איתן ומה מתרחש אצלן, אפילו את האיברים האינטימיים שלהן הן לא מכירות. אם נתייחס לדגדגן, נשים לא יודעות מה זה האיבר הזה, עד איפה הוא מגיע, איך הוא קשור לאורגזמה'.

"נשים מדברות על כל מיני סוגים של אורגזמות, אבל יש סוג אחד של אורגזמה והיא האורגזמה הדגדגנית, היא פשוט עטופה בכל מיני עטיפות אחרות. הכל נגרם מגירוי של הדגדגן, כל האורגזמות נעוצות באיבר הזה שמיועד אך ורק לתענוג, אין לו שום שימוש אחר מלבד תענוג".

 

"נשים מדברות על כל מיני סוגים של אורגזמות אבל יש סוג אחד, אורגזמה דגדגנית, היא פשוט עטופה בכל מיני עטיפות אחרות". ד"ר בלוקמן השבוע. צילום: דורון גולן

 

"מה שעוד מעניין במיניות נשית, זה שמיניות נשית היא נזילה", מספרת ד"ר בלוקמן, "נשים נמשכות לנשים. הן לא בהכרח יפעלו על מנת לממש את זה וזו אולי לא תהיה המשיכה המרכזית שלהן, אבל אין אישה שזה לא קיים בה, בגלל שמיניות נשית היא נזילה. מיניות גברית היא הרבה יותר פשוטה, היא יכולה להיות מגוונת, אבל עדיין פשוטה".

לתפישתה של ד"ר בלוקמן, התת מודע שלנו הוא הבסיס למיניות: "אני מאוד מאמינה בתת מודע, זה מה שמניע אותנו. אם ברמת המודע אני אומרת שאני אוהבת סקס ותשוקה, אבל ברמת התת מודע אני מאוד כבוייה, אין לי שום עניין, לא אוכל למשוך את האנרגיה הזו אלי.

זה ניתן לשינוי וזה החדשות הטובות אבל זה דורש עבודה. אם לאישה יש תפיסה אירוטית תשוקתית, אינטימית, קרוב לוודאי שהיא גם תהיה יותר אורגזמית ותוכל להשיג יותר דברים מהגוף שלה. יש נשים שברמת התת מודע לא מחוברות למיניות שלהן".

"להיות אישה בחברה המערבית דורש המון. כי חיים תחת המון תכתיבים, המון מגבלות, המון תפיסות מוטעות בנוגע לגוף-נפש. מה מותר מה אסור. מה החלק של המיניות בקיום של האישה בחברה הזו", היא אומרת. "בגלל שיש לי פחות עניין במה הציבור חושב על מה שאני עושה, אני פחות מוטרדת ויכולה לעשות מה שאני רוצה".

 

"נשים נמשכות לנשים. הן לא בהכרח יפעלו על מנת לממש את זה וזו אולי לא תהיה המשיכה המרכזית שלהן, אבל אין אישה שזה לא קיים בה". ד"ר לימור בלוקמן. צילום: דורון גולן

 

לגבי תרבות הפוליטיקלי קורקט השולטת היום בשיח הציבורי, היא אומרת: "העניין של פוליטיקלי קורקט זה מאוד מגביל את כל ההתנהלות של גברים נשים והתקשורת היא הרסנית. אם אישה נכנסת למיטה וכל מה שהיא חושבת זה שהפרטנר לא יגיד לי משהו ואני צריכה להיות ערנית כדי שהכל יהיה שווה, זה פוגע בצרכים הכי טבעיים שלנו. נשים אוהבות לאבד שליטה במיטה, זו הסיבה למשל שהסרט '50 גוונים של אפור' זכה להצלחה מדהימה. הגבלה של תקשורת בין נשים וגברים זה נורא, זה פוגע בדברים הכי בסיסיים שלנו".

כפמיניסטית שאינה זקוקה להגדרות, יש לד"ר בלוקמן גם מה לומר על תנועת "#MeToo" ודבריה עלולים להכעיס את ארגוני הנשים:

"המהפכה הפמיניסטית של שנות ה-60 וה-70 עשתה המון עבור נשים. מאז יש גוון קצת לוחמני, וממש אין צורך להגיע לשם. אנשים מאוד פוחדים לדבר. נשים מתלוננות שאף אחד לא מתחיל איתן, או שמישהו מפחד לתת להן מחמאה. חיזור הפך להיות מאוד לא טבעי וקשה. הדברים האלה הם תוצאה של איזושהי הסלמה. יש תוצאה מצויינת שיצאה מתוך המהפכה הפמיניסטית ויש תוצאה שהופכת להיות לוחמנית מדי ורוצה לתפוס איזשהו מקום גברי, שאנחנו לא צריכות אותו.

צריך למצוא איזון כלשהו ולא להסתובב כל הזמן עם הדגל, צריך לקחת את זה בפרופורציות. העניין הזה גרם גם לזילות של פגיעות מיניות אמיתיות, בשונה מאמירה. נשים שנפגעו מינית או הוטרדו באמת, מאוד קשה להן להשיג אמפתיה או שיאמינו להן, יותר קשה לקבל את תשומת הלב הראויה כדי לטפל בפגיעות מיניות, כשכל אמירה יכולה להיות הטרדה מינית".

המוטו שלה לחיים הוא מאוד פשוט: "אמונה. אמונה ביכולות, בשינויים שאפשר ליצור, אמונה שאפשר להשיג כל דבר שרוצים, זה הדבר היחיד שמניע אותי. אם מישהו מאמין ביכולת שלו אז אין גבולות, הכל אפשרי".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין