X

מאיר ללום "עושה את פריז"

לא רק אמילי בפריז, גם הישראלי מאיר ללום. על רקע ההיסטוריה והנופים של העיר הגדולה בצרפת, תוכלו לראות אותו מדריך תיירים גם בטיול ממונע ברכב וגם ברכיבה על אופניים, בין הסמטאות המיוחדות והקולינריה המקומית. "הישראלים צריכים ללמוד מהצרפתים לחיות ולכבד את החיים שלהם", הוא אומר

פריז נחשבת לעיר הרומנטית ביותר בעולם והיא נושאת היסטוריה ארוכת שנים, שהשפעותיה הגיעו לכל קצווי תבל. היא גם אחת הערים המתויירות ביותר בעולם וישראלים רבים מבקרים בה מדי שנה.

אחד מהם, שאפילו החליט להפוך אותה לביתו, הוא מאיר ללום (50), שמצא דרך מקורית להכיר את פריז לתיירים, ברכיבה על אופניים מהאתרים ההיסטוריים, דרך הסמטאות הציוריות ונגיעות מהעולם הקולינרי הידוע של הצרפתים.





כבר מהמאה העשירית, פריז, שהיא העיר הגדולה בצרפת, היא אחד ממוקדי ההשכלה, הדת והכוח הראשיים של אירופה וכיום גם מרכז הכלכלה והפיננסים של צרפת. היא מושכת אליה  כ-32 מיליון תיירים מדי שנה. כתוצאה מהתפתחותה לאורך השנים, מעמדה המרכזי נותר בלתי מעורער.

 

מאיר ללום עושה את פריז. צילום: עצמי

 

ללום עצמו נולד וגדל בכלל בבאר שבע, אך המשיכה שלו לצרפת החלה כבר בבית, שכן רבים מבני משפחתו הגיעו מצרפת והשפה הצרפתית היתה שגורה בביתו.

סבו וסבתו התגוררו בצרפת והוא נהג להגיע אליהם לעיתים תכופות. לפני יותר מ-25 שנה, אחרי שסיים את הטיול הגדול של אחרי הצבא, הגיע ללום לפריז לשלושה חודשים שלאחריהם, "ישב לי בראש שאני רוצה לחיות תקופה יותר ארוכה בפריז".

פריז נחשבת לעיר הרומנטית ביותר בעולם והיא נושאת היסטוריה ארוכת שנים,

בינתיים פתח ללום מכון כושר וספינינג ובהמשך, בעקבות משבר של העסק חיפש תעסוקה אחרת. ביחד עם שותף צרפתי-ישראלי הגיע ללום לפריז, כדי לפתוח עסק בתחום הקוסמטיקה ואימוני כושר אישיים. "פתחנו חברה והיו לנו חנויות קוסמטיקה", הוא מספר, "באיזשהו שלב השותף שלי רצה להמשיך הלאה, אבל אני הספקתי כבר להתאהב בצרפת וכך החל הרומן שלי עם פריז".

לא רק אמילי בפריז, גם הישראלי מאיר ללום.

לפני כחמש שנים נסע ללום לקריביים, שם פתח ביחד עם שותף עסק לתיירות של AIRBNB ובנוסף ארגן טיולים פרטיים ליעדים שונים בעולם. באותה תקופה הכל נראה רגוע וטוב, עד אשר חזר ללום לפריז, בחודש מארס 2020, החודש בו נעצר כל העולם מהחיים השוטפים בגלל נגיף הקורונה.

"לישראלים שמגיעים לפריז יש דעה מוטעית על הצרפתים,

"חזרתי לפריז ישר לסגר", מספר ללום: "בהתחלה הייתי בטוח כמו רבים אחרים שזה יעבור מהר אבל זה לא עבר מהר והתחלתי "להמציא" את עצמי מחדש. בהתחלה יצאתי למעין "בריחות" מהבית לכל מיני מקומות בפריז וצילמתי סרטונים על המצב בעיר וסיפרתי על ההיסטוריה והקולינריה, בעיקר לעוקבים שלי".

מתברר שאותה "המצאה" עצמית הביאה לו עוד ועוד מעריצים, שהחלו לעקוב אחריו ברשתות החברתיות וללום החל לעשות עבורם סיורים וירטואליים בפריז, סיורים שהפכו להיות מבוקשים גם בקרב חברות גדולות.

 

ככל שחלף הזמן והעולם למד לחיות לצד הקורונה, הפכו הסיורים הווירטואליים למציאותיים, כשתיירים חזרו לבקר בפריז ועד מהרה מצא ללום את הנישה של הדרכת תיירים ברחבי העיר על גבי אופניים.

"האופניים זה אהבה ישנה שלי", הוא מספר, "הייתי מדריך ספינינג וכל פריז מרושתת בשבילי אופניים. אני אוהב לרכוב על אופניים וגם בישראל עשיתי את זה המון. בתקופה שהיה לי רכב בפריז הפכתי ל"בטטה" כי פריז זה מלכודת קולינרית של דברים טעימים".

ללום מספר: "את סיורי האופניים אני מתאים לרוח הקבוצה, או לאנשים שרוצים סיור פרטי, בהתאם למה שהם מעדיפים, אם זה היסטוריה או קולינריה ואני תמיד משלב בהם נגיעות מיוחדות, כמו מקומות שתיירים לא מכירים, עם סיפורים מעניינים".

 

נגיעות מיוחדות עם סיפורים מעניינים. פריז.

 

לדברי ללום: "לישראלים שמגיעים לפריז יש דעה מוטעית על הצרפתים, הם חושבים שכולם נמצאים כל הזמן בחופש וקשה להם להבין את זה. אבל הצרפתים הם אנשי עבודה, צרפת היא מדינה חזקה מבחינה כלכלית ואנשים פה בכלל לא נמצאים בחופש כל היום, הם פשוט יודעים לחיות ולכבד את החיים שלהם.

הצרפתים מאוד מעריכים את החיים ולמשל בהפסקת צהריים הם יוצאים לארוחה עם כוס יין. יש לפחות חודש חופש בשנה, יש פה תנאים סוציאליים מצויינים וצריך להבין שהצרפתים פשוט מכבדים את החופש שלהם. יש הפרדה בין העבודה והחיים האישיים, לא מכניסים את העבודה הביתה, לחיים האישיים".

 

מגדל אייפל, פריז. 

"בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל את זה שהצרפתים לוקחים את הזמן, כל דבר פה לוקח זמן, שום דבר לא נעשה בצ'יק-צ'אק, זה שיגע אותי", אומר ללום, "אבל הבנתי שזמן זה איכות. הדברים פה אולי לוקחים זמן, אבל זה בגלל שהם נעשים באיכות. גם כשמגישים אוכל במסעדה, או אפילו עוטפים עוגה. אני מסביר לתיירים שכל דבר פה נעשה לאט אבל מתייחסים אליו ברצינות. היום אני לא מוכן להחליף את סגנון החיים הזה, למדתי להעריך ולהבין אותו".

הצרפתים לוקחים את הזמן, כל דבר פה לוקח זמן, שום דבר לא נעשה בצ'יק-צ'אק

באופן טבעי השיחה עם ללום מגיעה גם לגילויי האנטישמיות נגד יהודים והוא מספר: "באופן אישי אני לא מרגיש את זה. אני לא אומר שזה לא קיים, אבל אני לא חי את חיי הקהילה היהודית בשום צורה, אני לא דתי ואני לא הולך לבית כנסת ואין לי ילדים בבית ספר, אז אני לא נתקל באנטישמיות.

לפני הקורונה הייתה עלייה באנטישמיות נגד יהודים, אבל נראה שמאז שהגיעה הקורונה זה ירד. היום יש פה 450 אלף יהודים לעומת 600 אלף לפני הקורונה. מה שאני רואה זה לפעמים הפגנות פרו-פלשתיניות, בזמן שיש איזה מבצע צבאי של צה"ל".

 

ללום :"כל דבר פה נעשה לאט אבל מתייחסים אליו ברצינות. היום אני לא מוכן להחליף את סגנון החיים הזה, למדתי להעריך ולהבין אותו". 

 

על ההבדלים בין החיים בישראל לחיים בפריז אומר ללום:

"אני ישראלי, אפילו שאני גר בפריז. כשאני מגיע לארץ אני בהלם מהלחץ של החיים ומהקצת אגרסיביות של הישראלים, אבל אני יודע שזה בדיוק כמו הצבר, שיש לו קוצים בחוץ והוא רך בפנים. ללחץ של החיים בישראל אני לא מתגעגע, בפריז הכל נעשה בניחותא, אפילו בכבישים. אני מתגעגע לשילוב של משפחה, חברים ולצאת לטיולים במדבר, אלו דברים שאני אוהב".

 

מוזיאון הלובר, פריז. 

 

לאחר שנים של חיים בפריז, יכול ללום לומר מה כדאי לישראלים לאמץ לחייהם. "צריך ללמוד מהצרפתים על אורך רוח, על נימוסים, לקחת את הזמן כשעושים משהו ולהשקיע בו את תשומת הלב הנכונה. הכי הכי חשוב זה ללמוד מהצרפתים את הערך לחיים, לתת יותר מקום וערך לחיים עצמם, לעצמך".

 

"צריך ללמוד מהצרפתים על אורך רוח ועל נימוסים". שער הניצחון. 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין









<




















<